אחד המאפיינים הייחודיים והחשובים ביותר של דיני לשון הרע בישראל הוא האפשרות להגיש תביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק. במילים אחרות, בניגוד לרוב תביעות הנזיקין, שבהן התובע נדרש להוכיח שנגרם לו נזק ממשי (רכוש, גוף וכדומה) כתוצאה מהעוולה – בתביעת לשון הרע החוק מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצויים מסוימים גם אם התובע לא הוכיח כלל שנגרם לו נזק כלכלי, רגשי או כל נזק אחר כתוצאה מהפרסום הפוגעני.
יצאנו לבדוק ביחד עם עו"ד מימון פאר, עורך דין לשון הרע והוצאת דיבה, מהי תביעת לשון הרע, מהו הפיצוי שניתן לקבל ללא הוכחת נזק ובאילו מקרים ניתן לתבוע כך בהצלחה.
מהי תביעת לשון הרע?
על פי עו"ד מימון פאר, חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה–1965 מגדיר לשון הרע ככל פרסום העלול:
- להשפיל אדם בעיני הבריות
- לפגוע בשמו הטוב
- לפגוע בעבודתו או בעסקיו
- לעשותו מטרה לשנאה, בוז או לעג
הפרסום יכול להיות בכתב, בעל פה, ברשתות החברתיות, בתמונה, בתקשורת ועוד. בדרך כלל, בתביעות אזרחיות, על התובע להוכיח כי נגרם לו נזק כתוצאה מהפעולה הנזיקית. עם זאת, בתביעות לשון הרע, סעיף 7א(ב) לחוק איסור לשון הרע, בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים שלא יעלו על 75,000 ש"ח, ללא הוכחת נזק. על פי עו"ד מימון פאר, אם יוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע, הסכום עשוי להגיע ל – 150,000 ש"ח, גם כן ללא צורך בהוכחת נזק.
מדוע קיימת אפשרות לתבוע על לשון הרע ללא הוכחת נזק?
על פי עו"ד מימון פאר, היכולת לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק נובעת ממספר שיקולים עקרוניים בדיני לשון הרע:
- קשיי הוכחה – לעיתים קרובות, קשה ואף בלתי אפשרי להוכיח נזק ממשי שנגרם כתוצאה מפרסום לשון הרע. כיצד ניתן לכמת בכסף את הפגיעה במוניטין, הבושה או איבוד האמון של הסביבה? – קשה להראות באופן מובהק קשר סיבתי בין פרסום מסוים לבין ירידה בהכנסות או פיטורים, שכן גורמים רבים אחרים יכולים להשפיע על כך.
- הגנה על זכויות יסוד – הזכות לשם טוב וכבוד האדם נחשבות לזכויות יסוד במשפט הישראלי. מטרת החוק היא להגן על זכויות אלו באופן אפקטיבי. על פי עו"ד מימון פאר, ללא האפשרות לתבוע פיצויים גם ללא הוכחת נזק, רבים היו נמנעים מהגשת תביעות, והעוולה הייתה נותרת ללא מענה הולם.
- הרתעה – הפיצוי הסטטוטורי נועד להרתיע מפרסמים פוטנציאליים מלהפיץ לשון הרע. הידיעה שגם ללא נזק ממשי, ניתן להידרש לשלם פיצוי כספי, מהווה תמריץ חזק לנקוט זהירות ולשקול מילים לפני פרסום.
- פיצוי על הפגיעה האינהרנטית – עצם פרסום לשון הרע מהווה פגיעה בזכותו של אדם לשם טוב וכבוד, גם אם לא ניתן לכמת אותה כספית באופן מדויק. הפיצוי ללא הוכחת נזק מכיר בפגיעה זו כשלעצמה.
כיצד פועלת תביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק בפועל?
כאשר תובע מגיש תביעה בגין לשון הרע ומבקש פיצויים ללא הוכחת נזק, עליו להוכיח רק שני יסודות מרכזיים:
- הפרסום – שהדברים הפוגעניים פורסמו בפועל (כלומר, הגיעו לאוזני/עיני אדם אחד לפחות מלבד הנפגע).
- לשון הרע – שהדברים שפורסמו עולים כדי לשון הרע על פי הגדרת החוק (למשל, עלולים להשפיל, לבזות, לפגוע במשלח ידו וכדומה).
מרגע שאלו הוכחו, עובר הנטל לנתבע, לטעון ולהוכיח את קיומן של הגנות על פי חוק (כמו הגנת אמת דיברתי או הגנת תום לב). אם הנתבע לא מצליח להוכיח הגנה, בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים עד לתקרה הקבועה בחוק, גם ללא שנדרשה הוכחת נזק.
על אף קיומה של תקרת פיצויים קבועה בחוק, חשוב להבין שבית המשפט אינו פוסק באופן אוטומטי את מלוא הסכום. גובה הפיצוי שייפסק במקרים כאלה תלוי במכלול נסיבות העניין, ובין היתר, בית המשפט יבחן את חומרת הפרסום, היקף הפרסום, זהות המפרסם, מעמד הנפגע, התנהגות המפרסם לאחר הפרסום והיקף הנזק שנגרם בפועל (גם אם לא הוכח).
לסיכום, האפשרות להגיש תביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק היא כלי רב עוצמה המצוי בידי הנפגעים. חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה–1965, מבטא את חשיבות השם הטוב והכבוד בעיני המחוקק והפסיקה הנוכחית במטרה לאפשר להגן עליהם גם כאשר קשה לכמת את הנזק שנגרם. יחד עם זאת, חשוב לזכור שגם בתביעות אלה, בית המשפט יבחן את מכלול הנסיבות, חומרת הפרסום, והאם קיימות למפרסם הגנות כלשהן.
מי שנפגע מלשון הרע או מנגד מי שנקרא לדין בגין פרסום לשון הרע – מומלץ מאוד שיתייעץ עם עורך דין אשר מתמחה בתחום על מנת להבין את מכלול הזכויות והסיכונים הכרוכים בכך.
המאמר נכתב בשיתוף עם עו"ד מימון פאר – עורך דין לשון הרע, אשר מעניק ייעוץ, ליווי וייצוג משפטי במגוון רחב של תביעות לשון הרע והוצאת דיבה בפריסה ארצית. אם נפגעתם מאמירות לשון הרע בפייסבוק (Facebook) או לשון הרע בוואטסאפ (WhatsApp) – המשרד הוא הכתובת.